התו לא מסתיים בריבוע הכחול. הזכויות הנלוות תלויות בסוג הזכאות ובמדיניות של כל גוף — להלן הקטגוריות העיקריות שכדאי לבדוק.

רוב הציבור מכיר את התו בהקשר של חניה. בפועל, מחזיקי התו עשויים להיות זכאים לסל הקלות רחב יותר, שחלקו תלוי בסוג הזכאות, באחוזי הנכות ובמדיניות של הגוף הספציפי. העיקרון החשוב: כמעט אף זכות נלווית לא ניתנת אוטומטית — צריך לדעת שהיא קיימת, ולפנות לגוף שמנהל אותה.
מדינת ישראל מפעילה מדיניות הנחות בתחבורה הציבורית לאוכלוסיות זכאיות, ובהן אנשים עם מוגבלות. הזכאות והשיעור נקבעים לפי קריטריונים של משרד התחבורה ומנוהלים דרך פרופיל הנוסע בכרטיס הרב־קו. אם יש לכם תו — שווה לבדוק אם אתם זכאים גם לפרופיל מוזל, כי מדובר בשתי מערכות נפרדות.
בחלק מהמקרים קיימת הקלה באגרת רישוי הרכב השנתית לבעלי זכאות מתאימה. ההקלה תלויה בסוג הזכאות ובתנאים שקובע משרד התחבורה, ולא כל מחזיק תו זכאי לה — חשוב לבדוק את התנאים המדויקים מול המשרד לפני שמסתמכים.
רשויות מקומיות רבות מעניקות הנחות בארנונה לתושבים עם מוגבלות, אך זהו התחום המבוזר ביותר: כל רשות קובעת שיעור, תנאים ומסמכים משלה, וההנחה תמיד דורשת הגשה אקטיבית. ריכזנו צ׳ק־ליסט מלא לקראת הגשה בכתבה נפרדת.
למי שנדרש רכב מותאם — קיימים מסלולי סיוע ייעודיים (למשל דרך אגף הרכב או גורמי השיקום הרלוונטיים), הנפרדים מהתו עצמו. אלה תהליכים ארוכים ומורכבים יותר, ולרוב כדאי להיעזר בהם בליווי גורם מקצועי או ארגון זכויות.
הזכות הכי שווה היא לעיתים הזכות שמחזיקי תו לא מודעים לקיומה. אם יש לכם תו תקף, שווה לעבור בעיון על אתר הרשות המקומית שלכם ועל אתר מפעילי התחבורה הציבורית באזורכם.