לא כל התגים זהים. ההבדל בין התג הירוק לכחול נוגע גם לזכויות בשטח - ובמאגר הציבורי הוא מופיע כקוד מספרי בלי מקרא. מה ידוע, ומה בכוונה לא נקבע כאן.
רוב האנשים מניחים שתג נכה הוא דבר אחד. בפועל קיימים כמה סוגים, וההבדל ביניהם אינו רק ויזואלי - הוא נגזר מסוג המוגבלות, ובחלק מהמקרים משפיע גם על מה שמותר בשטח. גם תוצאת הבדיקה אצלנו מחזירה שדה בשם ״סוג תג״, ושווה להבין מה הוא אומר.
ההבחנה המרכזית היא בין תג שמסומן במשולש ירוק לבין תג שמסומן בסמל כיסא גלגלים על רקע כחול. הראשון מיועד למי שמוגבל בניידות אך אינו נעזר בכיסא גלגלים, והשני למי שמוגבל בהליכה וזקוק לכיסא גלגלים. שני הסוגים מקנים את הזכות לחנות בחניות המסומנות.
ההבדל המעשי שמצוין בדרך כלל נוגע לנתיבי תחבורה ציבורית: לפי מקורות זכויות, נסיעה בנתיבים האלה פתוחה למחזיקי התג עם סמל כיסא הגלגלים ולא למחזיקי התג הירוק. זו נקודה שמשתנה גם לפי החלטות מקומיות ותמרור, ולכן לפני שמסתמכים עליה בפועל שווה לאמת מול הרשות הרלוונטית.
לנכי צה״ל קיים תג בסימון נפרד, הנושא סמל כלנית. הוא מונפק במסלול של אגף השיקום במשרד הביטחון ולא באותו הליך כמו התג האזרחי - הבדל שכדאי להכיר לפני שמתחילים תהליך.
כשהבדיקה מוצאת רישום, היא מציגה גם את השדה שמגיע מהמאגר בשם ״סוג תג״ - וזה מספר, לא שם. המאגר הציבורי מפרסם את הקוד הזה בלי מקרא שמסביר מה כל ערך מייצג, ולכן לא נצמיד כאן שם לקוד.
מה שכן אפשר לומר: במאגר מופיעים כיום שני ערכים בלבד, והיחס ביניהם מאוד לא שוויוני - אחד מהם מכסה את הרוב המוחלט של הרשומות. פרסמנו את החלוקה המדויקת בעמוד הנתונים, והיא מתיישבת עם ההבחנה בין שני הסוגים העיקריים. אבל התאמה סטטיסטית היא לא תיעוד, ולכן זו השערה סבירה ולא עובדה.
הסוג משנה, אבל שני הסוגים חולקים את אותו כלל בסיסי: התג אמור להיות מוצג ברכב באופן שניתן לראותו מבחוץ. זו הסיבה שהוא בנוי עם חור לתלייה - הוא נועד לנוע בין רכבים יחד עם האדם, לא להישאר מודבק במקום אחד.
וזה מוביל לנקודה שחוזרת בכל הנושא הזה: התג נלווה לאדם, אבל הרישום שמאחוריו נשען על מספר רכב. שני הדברים האלה נפרדים, ולכן אפשר להחזיק תג תקף לגמרי ועדיין להיכשל בבדיקה ציבורית - אם הרכב שאתם נוהגים בו לא משויך.
שאלה שעולה לפני נסיעה לחו״ל: האם התג הישראלי תקף שם. התשובה תלויה במדינת היעד ובהסדרים שלה, וקיים מושג נפרד של תג חניה בינלאומי. מכיוון שהתנאים משתנים ממדינה למדינה ומתעדכנים, זה בירור שצריך להיעשות מול הגורמים המוסמכים לפני הנסיעה - ולא להסתמך על הנחה.
הדרך הפשוטה ביותר היא להסתכל על התג עצמו - הסימון מופיע עליו. מידע רשמי על התג שהונפק לכם, לרבות סוגו ותוקפו, מופיע באזור האישי של משרד התחבורה אחרי הזדהות. הבדיקה הציבורית לא נועדה לזה: היא עונה על שאלה אחת - האם קיים רישום מול מספר הרכב.
ממשיכים לקרוא
הזכאות נגזרת ממוגבלות בניידות, לא מאחוזי נכות כשלעצמם - וזו הסיבה ש־60% לבדם לא מספיקים. מה התקנות מגדירות, מי קובע מה, ולמה ביטוח לאומי לא מנפיק תגים.
הביטוי משמש לשני דברים שונים לגמרי - תהליך מקוון מול תג שאפשר להציג מהמסך. ההבדל חשוב, כי מה שהפקח בודק בשטח הוא לא בהכרח מה שיש לכם בטלפון.
דחייה אינה בהכרח סוף הדרך, אבל שני המסלולים שפתוחים בפניכם שונים לגמרי - ובחירה במסלול הלא נכון מבזבזת את החלון הקצר שיש.